המשיב אלביליה הורשע בעבירת סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין. הוא מכר סם לסוכן משטרתי תמורת 1,800 ₪, והורשע על פי הודאתו. בית המשפט השלום גזר עליו 6 חודשי מאסר בפועל, והפעיל במצטבר מאסר מותנה של 6 חודשים נוספים, כך שסך העונש עמד על שנה אחת. המדינה ערערה על קולת העונש בטענה כי מדובר בעונש קל באופן ניכר לעומת מדיניות הענישה הנהוגה, במיוחד לאור כמות הסם, סוגו, ועברו הפלילי של המשיב הכולל 11 עבירות קודמות, ובפרט לאור העובדה שביצע את העבירה בזמן שהיה תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי בהרכב השופטים – אלרון (אב"ד), רניאל ואליקים, קיבל את הערעור, וקבע כי העונש אכן חורג לקולא באופן ניכר מהראוי. לפיכך, הועלה עונש המאסר בגין תיק זה ל-10 חודשים, ובצירוף הפעלת המאסר המותנה – נגזרו על המשיב 16 חודשי מאסר בפועל, לצד יתר רכיבי הענישה שהותירו השופטים על כנם.

ערעורו של יעקב אביסרור על סכום הפיצוי שנפסק לחובתו בגין סיוע להתפרצות וגניבה. אביסרור הורשע לאחר שהודה כי סייע בהתפרצות לבית מגורים ולגניבת כספת שהכילה לדבריו 300,000 ש"ח. הוא ביקש להפחית את הפיצוי בטענה כי לא היה מודע לתכולת הכספת, אך בית המשפט דחה את טענותיו, בקובעו כי הודה בעובדות המיוחסות לו במסגרת הסדר טיעון שקיבל על עצמו במודע ובסיוע ייצוג משפטי. נפסק כי אין צורך בהוכחת שיעור הנזק המדויק לשם פסיקת פיצוי לפי סעיף 77 לחוק העונשין, וכי די בהודאתו של המערער כדי להצדיק פיצוי של 100,000 ש"ח. הערעור נדחה ללא חיוב בהוצאות, אך נפסק כי יש לגבות ממנו את אגרת הערעור.

מרעי הורשע על פי הודאתו בתקיפת בת זוגו באלימות חמורה ומתמשכת ועל כך גזר עליו בית משפט השלום 5 חודשי עבודות שירות בלבד. המדינה עירערה על קולת העונש ושופטי המחוזי קבעו כי מדובר בעבירה ברוטאלית, משפילה ובעלת פוטנציאל חוזר, אשר מצדיקה ענישה חמורה ומרתיעה. למרות שיקולים לקולא, כגון היעדר עבר פלילי וחרטה מסוימת, פסק בית המשפט עונש של 10 חודשי מאסר בפועל, תוך שמירה על יתר רכיבי גזר הדין המקורי, והדגיש כי אין להסתמך על עמדת הקורבן כטיעון להקלה בענישה בעבירות של אלימות במשפחה.

בפסק הדין זה, קיבל בית המשפט המחוזי בחיפה, בהרכב השופטים יוסף אלרון (סגן הנשיא, אב"ד), משה גלעד ואברהם אליקים, את ערעור המדינה על קולת עונשו של המשיב, אשר הורשע על פי הודאתו בתקיפת בני זוג באלימות קשה, איומים והיזק לרכוש. בית משפט השלום בעכו גזר עליו 10 חודשי מאסר בלבד, אך המחוזי קבע כי מדובר במעשי אלימות חמורים, מתמשכים, שנעשו תוך שימוש באלה ובחפצים חדים, לעיני בנם הפעוט של המתלוננים, ושבוצעו על רקע של תוקפנות חוזרת של המשיב, בעל עבר פלילי בעבירות אלימות. לפיכך, ולאור החשש להישנות המעשים, החמיר בית המשפט את עונשו וקבע כי ירצה 18 חודשי מאסר בפועל, תוך השארת יתר רכיבי גזר הדין על כנם.

הנאשם, דמסה, הואשם בתקיפת המנוח, משה פרנקטל, בחצר הבניין בעקבות דין ודברים שהתפתחו ביניהם, תוך שהוא מכה אותו, דורך עליו ודוקר אותו מספר פעמים בסכין, לאחר שחזר לביתו והצטייד בה. הנאשם הודה במעשיו במהלך חקירותיו, ואף ביצע שחזור מדויק של הרצח. טענתו כי הודאותיו נגבו שלא מרצונו החופשי בשל לחצים נפשיים ותחבולות מצד המשטרה – נדחתה. נקבע כי הודאותיו נמסרו מרצונו החופשי, ונתמכות בראיות חיצוניות, לרבות ממצאים פורנזיים בזירה, פרטים מוכמנים, ועקבות נעליו בזירה. לפיכך, הודאתו נמצאה קבילה, והוכח מעבר לספק סביר כי הוא זה שרצח את המנוח. הרכב השופטים בראשות סגן הנשיאה יוסף אלרון והשופטים גרשון ואליקים, הרשיעו את דמסה וגזרו עליו מאסר עולם.

הרשעתו של נאשם בהריגה לאחר שהודה במסגרת הסדר טיעון בדקירת צעיר בן 19 למוות במהלך עימות אקראי על רקע סכסוך משפחתי. הנאשם דקר את המנוח שבע פעמים, כאשר אחת הדקירות גרמה למותו. תסקיר שירות המבחן הצביע על קשיים בלקיחת אחריות מצד הנאשם אך גם על חרטה ונכונות לשיקום. בית המשפט התחשב בגילו הצעיר, בהודאתו, בעמדת משפחת המנוח שתמכה בהסדר, ובקשיים הראייתיים, וגזר עליו 17 שנות מאסר, מתוכן 15 לריצוי בפועל והשאר על תנאי.

ערעור של נאשם שהורשע בעבירות אלימות ואיומים כלפי אמו, בטענה כי יש להחיל עליו טיפול לפי סעיף 19ג לחוק הסעד (טיפול במפגרים) בשל הפרעת התנהגות ממנה הוא סובל. בית המשפט קבע כי אף שהמערער אינו מפגר אך סובל מלקות, שיקול הדעת לגבי ענישה או טיפול מסור לבית המשפט, ובמקרה זה – חומרת העבירות, עברו הפלילי וחוסר שיתוף פעולה עם גורמי טיפול מצדיקים ענישה של מאסר בפועל. נקבע כי הממונה על עבודות שירות פעל בשקידה ראויה אך לא הצליח לשבץ את המערער בשל מגבלותיו, ולכן אין בכך פגם. הערעור נדחה, אך תחילת ריצוי העונש נדחתה לצורך התאמה לשב"ס.

בפרשה זו, הנאשם – קטין בעת ביצוע העבירות – ושותפו, קשרו לשדוד חנות, הצטיידו באקדחים, ובמהלך השוד ירו למוות בעובד החנות, ריאד כיאל ז"ל, במטרה להקל על ביצוע השוד. הנאשם – קטין בעת ביצוע העבירות – בעבירות חמורות של רצח, שוד מזוין, קשירת קשר לביצוע פשע והחזקת נשק ונשיאתו שלא כדין. הרכב בית המשפט המחוזי לנוער בחיפה, בראשות סגן הנשיאה השופט יוסף אלרון והשופטים גלעד ורניאל, ברשיע את הנאשם. שירות המבחן ציין גורמי סיכון גבוהים באישיותו של הנאשם אך גם סיכויי שיקום. השופטים נתנו משקל רב לחומרת העבירות, להיעדר חרטה, ולעדות הקשה של אם המנוח, אך נמנע מהטלת מאסר עולם בשל קטינותו של הנאשם. בסיכומו של דבר נגזרו עליו 26 שנות מאסר בפועל – 24 בגין הרצח ו-2 נוספות בגין יתר העבירות, במצטבר.

רמיל רזילוב הורשע על פי הודאתו בעבירות פריצה לשני רכבים, גניבה מהם (שתי קופסאות סיגריות בכל רכב), חבלה ברכב, החזקת סכין, איומים, העלבת עובד ציבור והפרעה לשוטר. בנוסף לעבירות הרכוש, כשניסו השוטרים לעצור אותו, השתולל, קילל ואיים עליהם. בית משפט השלום גזר עליו 36 חודשי מאסר בפועל ומאסרים על תנאי, בהתחשב בעברו הפלילי שכלל ריצוי מאסרים. בערעור טען סנגורו כי מדובר בעונש חמור מדי לנוכח נסיבות מקלות, בהן תקופה של כחמש שנים בה שמר המערער על אורח חיים נורמטיבי, נישואיו והולדת בנו. בית המשפט המחוזי בהרכב השופטים – אלרון, גלעד ורניאל, דחה את מרבית טענות הערעור אך, לאור סימני שיקום ורצון לאפשר למערער "צוהר לדרך הישר", קיבל את הערעור באופן חלקי והפחית את עונש המאסר ל-24 חודשים. יתר חלקי גזר הדין נותרו על כנם.

לפי עובדות כתב האישום, בעקבות ויכוח עם משפחת המתלונן, תקף הנאשם סמאח אדעייף את המתלונן באמצעות סכין מטבח גדולה, רדף אחריו לתוך מאפייה, דקר אותו בחזה סמוך ללב וגרם לו לפציעה קשה שהצריכה ניתוח ואשפוז בטיפול נמרץ. אדעייף הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה וחבלה במזיד. משכך, גזר עליו השופט אלרון 70 חודשי מאסר, מהם 54 חודשי מאסר בפועל והיתר על תנאי. שירות המבחן התרשם מהבעיות הרגשיות וההתמכרות של הנאשם אך לא המליץ על שיקום, אלא על ענישה מציבה גבולות. השופט אלרון הדגיש את חומרת האלימות, מסוכנות הנאשם והצורך בענישה מרתיעה – במיוחד נוכח העובדה שרק בזכות אחי המתלונן נמנע מותו. בית המשפט המליץ לשב"ס לשלב את הנאשם בהליך גמילה מסמים במהלך מאסרו.

הנאשם מוחמד עווד (נאשם 1) הורשע בעבירת חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, לאחר שבמהלך סכסוך, הצטייד בסכין, חתך את קרקפתו של המתלונן וגרם לו לפציעות חמורות וניתוח בבית החולים. אחיו, קייד עווד (נאשם 2), הורשע בעבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333, 335(א)(1)+(2) בצירוף סעיף 29, לאחר שאחז באחיו של המתלונן ומנע ממנו להגן עליו, ובכך סייע למעשה התקיפה. בית המשפט, מפי השופט יוסף אלרון, גזר על מוחמד עווד 60 חודשי מאסר, מהם 48 חודשים בפועל והיתרה על תנאי, וכן פיצוי למתלונן בסך 25,000 ש"ח. על קייד עווד נגזרו 24 חודשי מאסר, מהם 18 בפועל והיתרה על תנאי. השופט אלרון הדגיש את חומרת האירוע האלים, דחה את המלצות שירות המבחן להימנע ממאסר ממשי, וציין את החשיבות בהעברת מסר של הרתעה כלפי תופעת האלימות.