עתירות שהוגשו בדבר חוקתיותו של חוק-יסוד: הממשלה. במסגרת התיקון התווסף לחוק-יסוד: הממשלה סעיף 16 (ב 1) אשר מתקן את ההסדר שמתייחס לנבצרות ראש הממשלה מלמלא את תפקידו. נטען שהתיקון הינו פרסונלי, דבר שאינו קביל ולכן יש לפסול אותו. השופט אלרון סבר כי אל לו לבית המשפט לקחת לו סמכויות לא לו ולפעול תחת הכובע של רשות מחוקקת ובכלל זה התערבות בחקיקת חוקי יסוד. לשיטתו, הבסיס להתערבות הרשות השופטת בענייני חקיקה הינה מוגבלת עד מאוד וכי יש לדחות את העתירה. בסופו של דבר, הוחלט ברוב דעות לקבל את העתירה ולפסול את התיקון לחוק היסוד.

מוכר בתור בג"ץ עילת הסבירות – מספר עתירות שהוגשו לבג"ץ נגד תיקון לחוק יסוד: השפיטה לפיו בית המשפט לא ידון בסבירות החלטותיהם של הממשלה, ראש הממשלה והשרים. ב-1 בינואר 2024, בג"ץ פסל בדעת רוב את התיקון בנושא עילת הסבירות, ויצר תקדים שלפיו נתונה לבג"ץ הסמכות לקיים ביקורת שיפוטית גם על חוקי יסוד, ולהתערב בהם במקרים מסוימים. השופט אלרון סבר בעמדת מיעוט כי יש לדחות את העתירות וזאת בגלל המחלוקת הציבורית הרבה בנוגע לשאלת סמכותה של הרשות השופטת לחרוג מתחומה אל תחומה של רשות אחרת – במקרה זה, הרשות המחוקקת. כדי לשמור על הסדר הציבורי וכדי להמנע מהבעת עמדות פוליטיות על בית המשפט להמנע ממהלכים מעוררי מחלוקת כמו זה אשר יש בהם נגיעה פוליטית.

ערעור על גזר דין שניתן בבית המשפט המחוזי בנצרת בגדרו הורשע ואכד בעבירת רצח תוך ביצוע עבירה אחרת כהגדרתה טרם הרפורמה בעבירות המתה, חבלה, הובלת נשק ושיבוש מהלכי משפט. נגזר על המערער עונש מאסר עולם חובה וענישה נלווית. המערער עירער על הרשעתו ועל חומרת עונשו. מעשה הרצח כפי שתואר בכתב האישום, בוצע בעת שהמערער רכב על אופנוע יחד עם נאשם נוסף ובעודם חולפים על פני מאפייה בנצרת, ירה המערער לעבר הקורבן מספר כדורים אשר חלקם פגעו בו וחלקם בעובר אורח אחר. לאחר שהקורבן פונה לבית החולים נקבע מותו. הוחלט לדחות את הערעור ולהשאיר את העונש על כנו.

החברות עתרו לאחר שרשות ניירות ערך ראתה לנכון "להדק" את הרגולציה גם בעניינן, בשל התנהלותן של חברות אחרות. אף אם אכן כך, לנגד עיני הרשות שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך. לאחר שמיעת טענות כלל הצדדים, הרכב השופטים הגיע למסקנה שהרשות פעלה בהתאם לסמכותה; לא הוצג פגם בשיקול דעתה, לא כל שכן פגם המצדיק התערבות; ולא נמצא פגם אחר בהוראה או בהליך פרסומה, ועל כן הוחלט לדחות את העתירה.

מוכר יותר בשם בג"ץ דרעי, במסגרתו אוחד הדיון במספר עתירות שהוגשו נגד מינויו של ח"כ אריה דרעי לשר בממשלה שהוקמה בסוף 2022 וזאת משום שכחצי שנה קודם לכן הורשע בעבירות מס ונגזרו עליו 12 חודשי מאסר על תנאי. ברוב של 10 שופטים מתוך 11 שדנו בעתירה, נקבע שמינויו של ח"כ דרעי לשר לוקה בחוסר סבירות קיצוני בשל עברו הפלילי, וכי על כן על ראש הממשלה לפטרו ממשרת השר. בדעת יחיד, סבר השופט אלרון שאכן נדרשת ביקורת שיפוטית על הליך מינויו של דרעי, משום שנפל פגם בהתנהלותו של נתניהו בעת הרכבת הממשלה, אך קבע שהצעד הנדרש אינו פסילת המינוי, אלא מתן הוראה לראש הממשלה שיפנה, תוך 30 יום, אל יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, השופט נעם סולברג, על מנת שייקבע אם יש קלון בהרשעתו האחרונה של דרעי במסגרת עסקת הטיעון שעליה חתם. לאחר שתתקבל קביעה בנוגע לכך, יהיה ניתן לדון ולהכריע בחוקיות מינוי השר דרעי, ככל שיידרש.

דיון בסוגיה – האם כאשר מוגש כתב אישום נגד אחד מבין החשודים בפרשה מסוימת עומדת למתלונן זכות ערר נגד ההחלטה על סגירת התיק בעניינו של חשוד אחר באותה הפרשה. השופט אלרון המליץ על דחיית העתירה ושופטות ההרכב הסכימו.

ערעור על גזר דין שניתן בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בדבר פרשנות סעיף 301א(ב) לחוק העונשין, המכונה "פתח מילוט". הסעיף נוגע בהרשעה בעבירת רצח בנסיבות מחמירות לעומת הרשעה בעבירת רצח בסיסית והשתת עונש מאסר עולם חובה לעומת מירבי.

עתירה שעניינה בטענות נגד אופן התנהלות ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה לבחינת תהליכי רכש כלי השיט הצבאיים. העותרים ביקשו שהוועדה תנמק מדוע מאז כינונה היא טרם החלה את עבודתה ותציג לוח זמנים מחייב. לאחר שמיעת טענות הצדדים המעורבים, הרכב השופטים הגיע למסקנה כי הוועדה כן החלה כבר המלאכתה גם אם לא במהירות המצופה ממנה אך בכך הצדקה להתערבות בית המשפט והעתירה נדחיתה.

עתירות שהוגשו ע"י משפחות המחבלים שביצעו את הפיגוע באריאל בו נרצח המאבטח ויאצ'סלב גולב ז"ל, נגד צווי ההחרמה וההריסה שניתנו לבתיהם ע"י מפקד פיקוד מרכז. מאחר שהעתירות דומות הוחלט לאחד את הדיון בהן. השופט אלרון המליץ לדחות את העתירות וליישם את החלטת אלוף הפיקוד. שאר שופטי ההרכב הצטרפו להחלטה.

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בקבע כי ינתן היתר לחברת י.ג.מ.ח ייזום והשקעות בע"מ לתוספת בניה במקרקעין בכפר תבור לצורך הקמת מבנה מסחרי. חרף ההתנגדויות שהוגשו, החליטה הוועדה המקומית לתכנון ובניה גליל מזרחי לתת את ההיתר, בתנאים מסוימים, ואולם ערר שהוגש לוועדת הערר – התקבל. החברה הגישה עתירה לבית המשפט המחוזי בנצרת, וזו התקבלה "באופן עקרוני" כהגדרת בית המשפט, תוך שנקבע כי החברה נדרשת להגיש לבחינת הוועדה המקומית בקשה מחודשת למתן היתר בניה, אשר תיבחן לאור שורת קביעות שפורטו בפסק הדין. לאחר בחינת הממצאים, סבר השופט אלרון כי יש לקבל את הערעור ולבטל את פסק הדין של בית המשפט המחוזי תחת זאת שהחלטת ועדת הערר עומדת בעינה וכך הוחלט ע"י שופטי ההרכב פה אחד.

העותרים התנגדו לתכנון רכבל בעיר ירושלים, האמור לחבר בין מתחם הרכבת הישנה במושבה הגרמנית לעיר העתיקה. התכנון עבר את אישור גורמי התכנון הרלוונטיים ובכלל זה ועדת השרים לענייני תכנון והממשלה. השופט אלרון החליט לדחות את העתירות, בהסכמת שאר שופטי ההרכב, וזאת משום שתהיה זו יומרה מצד בית המשפט להתערב בנושאים הנוגעים לתכנון הסביבה העירונית שאינם בתחום התמחותו וכי לשם כך ישנם גופים שעיסוקם בתחום זה.