גיא מיקי, ששימש כמנהל פעיל של ארבע חברות, הורשע בעבירות רבות לפי חוק מע"מ, לרבות התחמקות מתשלום מס, דיווחים כוזבים ואי-העברת מס במועד. בית משפט השלום בקריות גזר עליו 18 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, וקנס בסך 250,000 ₪ או שנה נוספת של מאסר במקרה שלא ישולם. בערעורו טען מיקי, בין היתר, כי העונש חמור, חורג מהענישה המקובלת ואינו מתחשב בנסיבותיו האישיות: מצבו הכלכלי הקשה (הוא מצוי בהליכי פשיטת רגל), שירותו הצבאי ולקיחת אחריות. מנגד, המדינה טענה כי העונש דווקא מקל יחסית, וכי הנזק לקופת הציבור היה משמעותי, בעוד שרוב המחדלים לא תוקנו. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, בקובעו כי אין חריגה מהענישה המקובלת בעבירות מסוג זה. נפסק כי מדובר בעבירות חמורות של פגיעה באמון הציבור ובקופת המדינה, ויש להחמיר בעונש כדי לייצר הרתעה אפקטיבית. עוד הודגש כי בית משפט קמא שקל את נסיבותיו האישיות של המערער, אך בצדק נתן משקל גבוה יותר לחומרת העבירות. לפיכך, הערעור נדחה, והעונש נותר על כנו.

הנאשם א' א', לשעבר רכז מודיעין במשטרת ישראל, הורשע בשלוש פרשות חמורות: ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה באמצעות שידול אחר לפגוע בגבר שהיה בעלה של בת זוגו, החזקת תחמושת ואמצעי לחימה בלתי חוקיים, וכן מחדל בדיווח על כוונה לבצע עבירת נשק מצד עבריין מוכר. הנאשם הודה בעובדות במסגרת הסדר טיעון. בית המשפט בראשות השופט יוסף אלרון, יחד עם השופט גלעד וד"ר רניאל, גזר עליו 20 חודשי מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי, תוך שציין לחומרה את הפגיעה הקשה באמון הציבור במערכת אכיפת החוק, את נחישותו של הנאשם להוציא לפועל את הפגיעה באחר ואת העובדה שניצל את מעמדו כשוטר ותיק. לצד זאת, נתן בית המשפט משקל לעברו החיובי של הנאשם, הודאתו, החרטה שהביע, מצוקתו המשפחתית והעובדה כי היה מאוים.

שני המערערים הורשעו על פי הודאתם בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, לאחר שתקפו יחד עם קטין את מתדלק בתחנת דלק בעקבות דין ודברים עמו. התקיפה כללה חבטות באגרופים ובעיטות בראש, שגרמו למתדלק חבלות ממשיות. בית משפט השלום בקריות גזר עליהם שישה חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה ופיצוי למתלונן בסך 3,500 ₪ כל אחד. המערערים ערערו על חומרת העונש וביקשו להמיר את המאסר בעבודות שירות, תוך הדגשת נסיבותיהם האישיות, הבעת חרטה, תסקירי שירות המבחן החיוביים והיעדר עבר פלילי מהותי. מנגד, המדינה טענה שאין מקום להתערבות בגזר הדין, בהתחשב בחומרת התקיפה ובהשלכותיה האפשריות. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, וקבע כי מדובר באירוע אלים וחמור, גזר הדין אינו חורג מהענישה המקובלת בעבירות דומות, וכי שיקולי ההרתעה וההגנה על הציבור מצדיקים ענישה של מאסר בפועל.

המערער, סמי ששון, הורשע על פי הודאתו בעבירות של התפרצות לדירה, גניבה מתוכה, וקשירת קשר לביצוע פשע. יחד עם אחרים, הוא פרץ לדירה בירושלים, גנב ממנה תכשיטים בשווי עשרות אלפי שקלים, כסף מזומן ומחשב נייד, וניסה להתפרץ לדירה נוספת – ניסיון שנכשל. ההרשעה ניתנה במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה לעניין העונש. בית משפט השלום בקריות גזר עליו 18 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים, ופיצוי של 5,000 ש"ח למתלונן. הערעור הוגש על חומרת העונש. באת כוחו של ששון טענה לעונש חמור ביחס לשותף לעבירה, נסיבות אישיות קשות, מצב בריאותי חמור (כולל מחלה ממארת) ומותו של בנו בזמן שהותו במעצר. היא ביקשה להקל בעונש. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, תוך שהוא מדגיש את חומרת העבירות, את חלקו הפעיל של המערער בביצוען, ואת עברו הפלילי. נקבע כי בית המשפט קמא שקל את כלל הנסיבות לקולא, לרבות המצב הרפואי והאישי של המערער, אך בצדק לא סטה ממדיניות הענישה ההולמת בעבירות רכוש מתוכננות ומקצועיות. הטענה לאי אחידות בענישה בין הנאשמים נדחתה, בשל הבדלים בנסיבות האישיות, בעבירות ובמסגרות ההסדרים.

הנאשם, עודד שולמן, הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של הריגה והחזקת סכין שלא כדין, לאחר שדקר למוות את אנר (אהרון) בעזוב באישפוזית גמילה בחדרה, בעקבות עימות שפרץ ביניהם. הנאשם, שהיה בעברו מכור לסמים ומדריך גמילה מוכר, שב לשימוש בסמים בעקבות משבר כלכלי ונכנס לאשפוזית לקבלת טיפול, שם התרחש האירוע. בית המשפט גזר עליו 23 שנות מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, וכן פיצוי לעיזבון המנוח בסך 150,000 ש"ח. בגזר הדין צוין לחומרה מעשה הדקירה הקטלנית והצורך בהוקעת תופעת פתרון סכסוכים באמצעות סכין, לצד התחשבות בעברו החיובי של הנאשם, נטילת האחריות והבעת החרטה.

הנאשם, עסאם עיד, הורשע במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של הריגה ושתי חבלות חמורות בנסיבות מחמירות, לאחר שדקר למוות את בן דודו ופצע שני בני משפחה נוספים במהלך סכסוך קרקעות ממושך בין המשפחות בכפר כאבול. הנאשם, שנטל סכין והשתמש בה באלימות קשה, הורשע והביע חרטה, אך תסקיר שירות המבחן התריע מפני אפשרות להישנות אלימות מצידו והצביע על חוסר בלקיחת אחריות מלאה. בית המשפט גזר עליו 23 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי, פיצוי בסך 120,000 ש"ח לאלמנת המנוח ו-30,000 ש"ח לכל אחד מהנפגעים הנוספים. בפסק הדין הושם דגש על חומרת מעשיו, על הצורך בהרתעה מפני פתרון סכסוכים באלימות, ועל ההשלכות הכבדות שנגרמו למשפחת הקורבן.

הנאשם ג'ראיסי הורשע, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה (שתי עבירות), החזקת סכין שלא כדין והדחה בחקירה, לאחר שדקר את בן זוגה של אשתו בנפרד מספר פעמים, פצע אותו קשות והותירו מתבוסס בדמו, וכן דקר את המתלוננת. בנוסף, ניסה למנוע ממנה להתלונן. בית המשפט התייחס לחומרת העבירות, לעברו הפלילי המכביד של הנאשם ולכך שהעבירה בוצעה זמן קצר לאחר שחרור ממאסר. מנגד, נשקלו הודאתו, החרטה שגילה ורצון המתלוננים להימנע מהעדות. נגזרו עליו 10 שנות מאסר בפועל, מאסרים על תנאי, וכן פיצוי בסך 40,000 ש"ח למתלונן ו-20,000 ש"ח למתלוננת. בית המשפט המליץ לשב"ס לשלב את הנאשם בהליך גמילה מסמים במהלך מאסרו.

הנאשם, מוחמד עבדאללה, עקב אחרי המתלוננת, ארב לה, חטף אותה למספר מקומות מבודדים בשדה ובמאהל, ובמשך שעות התעלל בה מינית, פיזית ונפשית תוך הפעלת אלימות קשה ואיומים – גרם לה חבלות ממשיות ונזק נפשי כבד. בית המשפט קבע כי מדובר בתוכנית עבריינית אחת חמורה במיוחד, שכללה ריבוי עבירות מין שנעשו באכזריות רבה ובתכנון מוקדם. לנאשם עבר פלילי מכביד, הערכת מסוכנותו גבוהה, והוא בעל הפרעת אישיות אנטיסוציאלית עם רקע של שתיית אלכוהול והתנהגות מינית כפייתית. עם זאת, נשקלה הודאתו המוקדמת וחרטתו, שבין היתר חסכה את עדות המתלוננת. הוא הורשע, לאחר שהודה במסגרת הסדר טיעון (ללא הסכמה לעניין העונש), בביצוע שורת עבירות מין חמורות כלפי אישה בת 24, לרבות חטיפה לשם עבירות מין, אינוס, מעשה סדום, מעשה מגונה, איומים, הדחה בחקירה ונהיגה ללא רישיון ובית המשפט גזר עליו 15 שנות מאסר, מהן 13 שנות מאסר בפועל ושנתיים על תנאי, אך לא השית עליו פיצוי לפי בקשת המתלוננת.

בפרשה זו, הרשיעו שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה – סגן הנשיאה השופט יוסף אלרון (אב"ד), השופט גרשון והשופט אליקים – את הנאשם, תושב הרשות הפלסטינית, אשר שהה בישראל שלא כחוק, בעבירות של אינוס קטינה, ניסיון אינוס, מעשה מגונה תוך גרימת חבלה גופנית וכניסה בלתי חוקית לישראל, זאת לאחר שהודה במסגרת הסדר טיעון. הנאשם תקף באכזריות נערה בת 16.5 באמצע היום, הפשיט אותה, חנק אותה, פצע אותה וביצע בה מעשים מיניים, תוך התעלמות מצעקותיה ותחנוניה. הערכת המסוכנות קבעה כי מדובר באדם בעל מסוכנות מינית גבוהה, נעדר אמפתיה, בעל אישיות בלתי בשלה ודפוסי התנהגות מניפולטיביים. המתלוננת סובלת מאז מתסמונת פוסט-טראומטית קשה. בית המשפט גזר עליו 12 שנות מאסר, מהן 10 שנים לריצוי בפועל, ו-עונשי מאסר על תנאי, תוך הדגשת חומרת העבירה, הפגיעה החמורה במתלוננת, והצורך בהרתעת הרבים.

פסק הדין עוסק בערעור מדינת ישראל על קולת העונש שהוטל על טל דוכן/הנסן, אשר הורשע בהחזקת וגידול סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית ובהחזקת רימוני הלם, רימוני גז ותחמושת ללא רישיון. בית משפט השלום בחדרה גזר עליו שישה חודשי עבודות שירות בלבד, תוך מתן משקל להליך שיקומי מוצלח שעבר, היעדר עבר פלילי ונסיבותיו האישיות. בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את ערעור המדינה, קבע כי מדובר בעבירות חמורות המצדיקות ענישה מרתיעה, והחמיר את העונש לתשעה חודשי מאסר בפועל תוך ניכוי שבוע מעצר שריצה, תוך הדגשת העדפת האינטרס הציבורי והרתעת הרבים על פני שיקולי שיקום במקרים כגון אלה.

בפרשה הנידונה כאן, הרשיע בית המשפט המחוזי בחיפה, בהרכב השופטים – סגן הנשיאה יוסף אלרון (אב"ד), השופט עודד גרשון והשופט אברהם אליקים, את הנאשם בעבירות של הריגה וכניסה והתפרצות לבית מגורים בנסיבות מחמירות, לאחר שהודה במסגרת הסדר טיעון. הנאשם פרץ באישון לילה לביתו של המנוח, שהיה חברו, ודקר אותו באכזריות חמש דקירות באמצעות חפץ חד, וגרם למותו. גזר הדין עמד על חומרת המעשה, שהתבצע על רקע "כעס" אישי, תוך זלזול מוחלט בחיי אדם, וכן על עברו הפלילי המכביד של הנאשם. לצד הנסיבות החמורות, נשקלו לקולא גילו הצעיר של הנאשם, מצבו הבריאותי, ונטילת האחריות. בית המשפט גזר על הנאשם 27 שנות מאסר בפועל, 24 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 180,000 ש"ח למשפחת המנוח, תוך הדגשת הצורך בהרתעה ובשמירה על קדושת החיים.