הנאשם, חליל טועמה, הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון (ללא הסכמה עונשית) בעבירות של הריגה (סעיף 298 לחוק העונשין), נהיגה במהירות מופרזת ובלתי סבירה, עקיפה בדרך לא פנויה, חציית קו הפרדה רצוף וסטייה מנתיב הנסיעה. ביום 23.11.06, נהג הנאשם ברכבו בכביש דו-סטרי, חצה קו הפרדה רצוף תוך עקיפה מסוכנת, נכנס לנתיב הנגדי וגרם לתאונה קשה בה נהרג חברו הטוב, רביע מוסטפא דאוד, ונפצעו מספר נוסעים נוספים בשתי תאונות נפרדות. שירות המבחן ציין כי מדובר בבחור צעיר ללא עבר פלילי, אשר סובל מאז האירוע מתסמינים פוסט-טראומטיים ומביע חרטה עמוקה. משפחת המנוח אף ביקשה להקל בעונשו. בית המשפט, מפי השופט יוסף אלרון, הדגיש את חומרת המעשה והרשלנות, אך שקל גם את נסיבותיו האישיות של הנאשם וגזר עליו 42 חודשי מאסר, מהם 30 בפועל, פסילת רישיון נהיגה ל-20 שנה, ו-12 חודשי מאסר על תנאי. כן ניתנה הנחיה לשירות בתי הסוהר להתחשב בצרכיו הטיפוליים.

ערעורו של יובל טבשי, שנפצע בתאונה בשנת 1997, נדון בפני בית המשפט המחוזי בחיפה. המחלוקת עסקה באחריותם של בעלי סטודיו לכושר ובמבטחותיהם לפציעתו של המערער. במהלך הדיון בערעור, ולאחר חקירות הצדדים, הגיעו הצדדים להסכם פשרה שלפיו ישולם למערער פיצוי כולל של 10,000 ש"ח – 6,000 ש"ח על ידי מגדל חברה לביטוח (מעוז לשעבר), ו-4,000 ש"ח על ידי הדר חברה לביטוח. ההסדר ניתן "לפנים משורת הדין" וקיבל תוקף של פסק דין. לא נפסקו הוצאות בערעור, וחיוב האגרות עודכן בהתאם לפשרה.

המערערת, אושרה ראובן, הגישה ערעור על פסק דין של בית משפט השלום, בו נדחתה תביעתה לפיצויים בטענה שהמשיב, יאיר בר, רימה אותה במשך כשלוש שנים כשקיים עימה קשר אינטימי תוך מצג שווא שהוא בהליכי גירושין ומתעתד להינשא לה. בערעור טענה כי מדובר בהונאה חמורה, הכוללת פגיעה בגופה ובנפשה, וכי יש לראות במעשיו הטרדה מינית ומעשה הפוגע בזכויותיה לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לטענתה, היה על בית המשפט לפסוק לה פיצוי גבוה בהרבה בגין הנזק הלא ממוני, ואף על פעולתו של המשיב ששלח מכתב השמצה למעסיקיה. בית המשפט המחוזי, בהרכב השופטים גדעון גינת (אב"ד), ברכה בר-זיו ויוסף אלרון, דחה את הערעור בהתאם לתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, בקובעו שאין עילה להתערבות בפסק הדין המקורי. המערערת חויבה בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

פסק הדין עסק בערעור וערעור שכנגד על פסק דין של בית משפט השלום בחיפה, שדן בתביעת נזקי גוף של המערערת כתוצאה מתאונת דרכים. המערערת טענה כי סכום הפיצויים שנפסק לה בגין נכות צמיתה של 15% (לרבות שבר כפול באגן וקשיים רפואיים ונפשיים שנגרמו בעקבות התאונה) אינו משקף את נזקיה האמיתיים. מנגד, טענו המשיבים כי מדובר בדרישה מופרזת וכי המערערת מסרה מידע שגוי למומחים הרפואיים. במהלך הדיון בערעור הגיעו הצדדים להסדר פשרה, לפיו יתווספו למערערת סך של 10,000 ש"ח מעבר לסכום שנפסק לה בפסק הדין המקורי, וכן שכר טרחת עורך דין. ההסדר קיבל תוקף של פסק דין בערעור, ללא צו להוצאות, והערבונות הושבו למפקידים.

מדובר בערעור שהגישה המערערת – חברת תיבתא ניהול ייעוץ וסחר בע"מ, על פסק דינו של בית משפט השלום בנהריה, שעסק במחלוקת חוזית בין הצדדים ובטענות המערערת כלפי עו"ד עופר גראור (המשיב 3), אשר לטענתה התחייב לפעול לרישום זכויות במקרקעין ונמנע מלעשות כן. במהלך הדיון בערעור חזר בו בא-כוחה של המערערת מהערעור, לאחר ששמע את הערות בית המשפט. המשיב 3 ויתר על הוצאות הערעור, ולפיכך בית המשפט דחה את הערעור ללא צו להוצאות, והורה על השבת הערבון למי שהפקידו.

ערעורם של חסון סלימאן וחסון נסיב על פסק דינו של בית משפט השלום בעכו, שדחה את תביעתם נגד חברת הביטוח הפניקס בגין נזק שנגרם לרכב. במהלך הדיון בערעור, הצדדים הגיעו להסדר פשרה ולפיו תשלם המשיבה למערערים סך של 30,000 ₪ לסילוק סופי של התביעה, וכן תישא בתשלום אגרות המשפט בשתי הערכאות. פסק הדין של בית משפט השלום בוטל, ובית המשפט המחוזי נתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה, ללא צו להוצאות בערעור.

התיק עוסק בחקירת נסיבות מותה של דנה רגב ז"ל, שנפטרה בעת שהייתה מאושפזת בבית החולים הפסיכיאטרי "מעלה הכרמל". במהלך שהותה שם, קיבלה טיפולים תרופתיים פסיכיאטריים חריפים ללא הסכמה מודעת ומתוך מצוקה קשה. החקירה העלתה שורה של כשלים מערכתיים, כולל רשלנות רפואית, ליקויים חמורים ברישום ובמעקב, וכן התנהלות לא תקינה של הצוות הרפואי והמנהלי. בית המשפט קבע כי הטיפול שניתן היה בלתי סביר ופגע בזכויותיה של המנוחה, והורה על המלצות לשיפור הפיקוח והנהלים במוסדות פסיכיאטריים. מדובר בפסק דין עקרוני בתחום של זכויות החולה, רשלנות רפואית ואחריות מוסדית.

הנאשם נמצא מחזיק בכמות משמעותית של סמים מסוגים שונים, לרבות חשיש ואקסטזי, ללא רישיון כדין, כשהם מוסתרים ברכבו ובחפציו. השופט אלרון קבע כי מדובר בעבירה חמורה בעלת השלכות ציבוריות נרחבות, וציין כי העונש הראוי צריך לשקף גם הרתעה. לבסוף, בית המשפט גוזר על הנאשם עונש של מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי, תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות ובכך שאין מדובר בעבריין סמים סדרתי.

הנאשם תקף את שכניו באירועים שונים, תוך שימוש באלימות פיזית ומילולית. בין היתר, ייוחסו לו תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים, על רקע סכסוכי שכנות שהחמירו לאורך זמן. בית המשפט בחן את הראיות, עדויות העדים וגרסת הנאשם, וקבע כי יש די ראיות להרשעה בחלק מהאישומים. בגזר הדין ניתן משקל לגילו של הנאשם, למצוקה הנפשית ממנה סבל, ולעובדה שמדובר בעבירה ראשונה מסוגה. לפיכך נגזרו עליו עונש של מאסר על תנאי, קנס כספי, וצו התחייבות להימנע מעבירה בעתיד.

הנאשם התנגד למעצרו, תקף שוטר בנשיכה ובבעיטה, וניסה למנוע את השלמת הפעולה המשטרתית. בית המשפט בחן את הראיות, לרבות עדויות השוטרים ומעורבים נוספים, ודחה את גרסת הנאשם. נקבע כי מדובר בהתנהגות חמורה כלפי רשויות אכיפת החוק, אשר מחייבת מסר של הרתעה. לפיכך הורשע הנאשם ונגזרו עליו עונש של מאסר על תנאי, קנס כספי ותקופת מבחן.

בפסק הדין שניתן בבית משפט השלום בחיפה, הרשיע השופט יוסף אלרון את מרדכי רווח בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומסירת ידיעות כוזבות, לאחר שניצל עולים חדשים ממדינות חבר העמים במסגרת עסקיו בהשכרת דירות, גבה מהם המחאות בטענות שווא, העביר אותן לאחרים ואף מסר דיווח כוזב למשטרה. בית המשפט עמד על חומרת המעשים, שנעשו בתכנון מוקדם ובניצול ציני של אוכלוסייה מוחלשת, אך לא הטיל עונש מאסר בפועל בשל הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות. נגזרו עליו 3 חודשי מאסר על תנאי, קנס כספי של 6,000 ש"ח, וללא פיצוי למתלוננים.