ערעורו של עידן חן על הרשעתו בעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, שנעשתה כלפי שוטר תוך שימוש בשפה אלימה ובאופן מאיים. חן, צעיר ללא עבר פלילי, הודה במיוחס לו, ושירות המבחן המליץ שלא להרשיעו נוכח גילו הצעיר, תפקודו התקין, והפוטנציאל הלימודי והתעסוקתי שלו. בית משפט השלום בחר להרשיע את חן, תוך שימת דגש על חומרת ההתנהגות, רציפות האיומים והאגרסיביות כלפי השוטר. בערעור טען חן כי ההרשעה תפגע בעתידו, אך בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בקובעו כי חן לא הפנים את חומרת מעשיו, לא לקח אחריות מלאה, ולא הוכיח פגיעה קונקרטית שתצדיק הימנעות מהרשעה לפי הלכת כתב. לפיכך, הערעור נדחה וההרשעה נותרה על כנה.

במסגרת הסדר טיעון, הורשע עלי בכרי בירי לעבר אדם אחר מתוך מניע של נקמה במסגרת סכסוך משפחתי, תוך שימוש ברובה M-16 שהחזיק שלא כדין, ובעבירת חבלה בכוונה מחמירה; שני אחיו הורשעו באי מניעת פשע. הירי התרחש ליד ביתו של המתלונן, לעיניי בתו הקטנה, וגרם לו לפציעות קשות. בית המשפט גזר על עלי בכרי 7 שנות מאסר, מהן 5.5 שנים בפועל והשית עליו פיצוי למתלונן בסך 35,000 ₪. על שני האחים גזר בית המשפט 18 חודשי מאסר, מהם 6 חודשים בפועל שירוצו בעבודות שירות (בכפוף לאישור), וכן פיצוי של 15,000 ₪ כל אחד.

בתיק זה הורשע הנאשם במסגרת הסדר טיעון בשתי עבירות חמורות: סיוע להריגה ו-חבלה בכוונה מחמירה, בעקבות מעורבותו בשני אירועים אלימים כחלק מסכסוך בין משפחות בכפר ג'דיידה-מכר. באירוע הראשון סייע הנאשם לקשר, מעקב, ומילוט של מבצעי ירי קטלני שהביא למותו של צעיר בן 27. באירוע השני, שהיה קודם לכך, השתתף בירי נוסף לעבר אותו קורבן, שכתוצאה ממנו נפצע ונזקק לניתוח. בית המשפט, בראשות השופט אלרון (אב"ד), ובהשתתפות השופטים משה גלעד ו-ד"ר מנחם רניאל, אישר את הסדר הטיעון שגובש בין הצדדים, הכולל טווחי ענישה מצטברים של 18–23 שנות מאסר. בסך הכול 19 שנות מאסר בפועל, שני עונשי מאסר על תנאי לשלוש שנים, ו-פיצוי בסך 60,000 ש"ח להורי המנוח. בית המשפט הדגיש את חומרת השימוש בנשק חם לפתרון סכסוכים, את הצורך בענישה מחמירה שתשקף את ערך קדושת החיים, ואת תרומתו המשמעותית של הנאשם לחשיפת המעורבים האחרים.

בית המשפט המחוזי בחיפה, בהרכב הנשיא יוסף אלרון (אב"ד), השופט משה גלעד והשופט ד"ר מנחם רניאל, גזר על עדנאן זאהדה עונש מאסר עולם לאחר שהורשע ברצח נסרין מוסראתי ז"ל, אישה שנמלטה למקלט לנשים מוכות עקב אלימות מתמשכת מצד משפחת בעלה. זאהדה ארב לה וירה בה מטווח קצר בכפר יאסיף לעיני עוברים ושבים, תוך שימוש באקדח שלא נתפס עד היום. בנוסף נגזרו עליו 24 חודשי מאסר בגין עבירות נשק שירוצו בחופף למאסר העולם, 12 חודשי מאסר על תנאי, וכן הופעל עונש מאסר מותנה בן 7 חודשים שירוצה במצטבר. בית המשפט חייב את הנאשם לשלם פיצוי כספי בסך 75,000 ש"ח לכל אחד משני ילדיה של המנוחה ו-50,000 ש"ח לאביה, תוך דחיית טענתו לחוסר יכולת כלכלית.

הנאשם, שהיה קטין בעת ביצוע העבירות, הורשע בביצוע שורת עבירות מין קשות בבת דודתו הקטינה, בהן מעשים מגונים, מעשי אינוס ומעשי סדום, שנעשו תוך איומים במשך תקופה ממושכת, כאשר הנאשם היה בגילאי 16.5–18 והמתלוננת בת 11–13. הנשיא אלרון (אב"ד) והשופטים רניאל וגלעד גזרו עליו 7 שנות מאסר, מתוכן 5 שנות מאסר בפועל והיתר על תנאי, וכן שנת מאסר נוספת על תנאי ופיצוי כספי בסך 100,000 ש"ח למתלוננת. השופטים הדגישו את חומרת המעשים והנזק הנפשי העמוק שנגרם למתלוננת, אך גם נתן משקל לקולה לקטינותו של הנאשם בעת ביצוע העבירות, לחלוף הזמן ולכך שמאז ניהל אורח חיים נורמטיבי. למרות הכחשתו המתמשכת של הנאשם ואי לקיחת אחריות, הוחלט להקל בעונשו נוכח נסיבותיו האישיות והעובדה שלא הסתבך בפלילים מאז.

במקרה הנידון, גזר בית המשפט המחוזי בחיפה עונשי מאסר כבדים על שלושה נאשמים – שי שלב, דביר בן חיים ועלי קארוט – שהורשעו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של הריגה, קשר לפשע ועבירות בנשק. הנאשמים קשרו לפגוע באדם עמו היו מצויים בסכסוך, תכננו את המעשה בקפידה, הצטיידו בנשק חם, עקבו אחר הקורבן וירו בו למוות מטווח קצר, כשהם מודעים לחומרת מעשיהם ונמלטו מהמקום. השופטים קבעו כי מדובר באירוע חמור מאוד, הנושק לעבירת רצח, שיש בו רמיסת ערך קדושת החיים, ועל כן מתחם הענישה ההולם נע בין 20 ל-27 שנות מאסר. לבסוף, נגזרו על כל אחד מהנאשמים 25 שנות מאסר, מהן 23 לריצוי בפועל והיתר על תנאי. בנוסף, על שי שלב הופעל מאסר מותנה נוסף בן שנה במצטבר, כך שירצה בסך הכול 24 שנות מאסר בפועל. כל אחד מהנאשמים חויב גם בפיצוי עיזבון המנוח בסך 50,000 ש"ח.

גזר דין זה עוסק בעניינו של נאשם שהורשע בביצוע שורת עבירות מין חמורות בשלוש מאחייניותיו הקטינות, לאורך תקופות שונות בהיותן בנות 5 עד 12. ההרשעות כללו מעשי אינוס, סדום, ומעשים מגונים בנסיבות מחמירות של גילוי עריות. בית המשפט המחוזי מפי הנשיא אלרון (אב"ד), השופט גלעד והשופט ד"ר רניאל, עמד על חומרת העבירות, הפגיעות המתמשכות בקורבנות, המסוכנות הגבוהה של הנאשם ונסיבותיו האישיות, ודחה את טענות ההגנה שניסו לבסס לקות שכלית או נסיבות חריגות להקלה. נקבע כי על אף הרקע האישי הקשה של הנאשם, אין בכך כדי לאיין את אחריותו הפלילית או להפחית מהעונש הראוי. לפיכך, גזר בית המשפט על הנאשם 20 שנות מאסר בפועל במצטבר, ועוד 3 שנות מאסר על תנאי, ללא רכיב פיצוי כספי למתלוננות בשל מצבו הכלכלי הקשה.

הנאשם, קטין בן 15 וחצי בעת ביצוע העבירה, הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של מעשה סדום שביצע בבן דודו הקטן, תוך גרימת נזק גופני ונפשי חמור. לאור תהליך שיקומי מוצלח שעבר במשך שנה בהוסטל לנוער, חרטה עמוקה, לקיחת אחריות מלאה, היעדר עבר פלילי, וחוות דעת טיפוליות חיוביות של שירות המבחן, נמנע בית המשפט מהטלת עונש מאסר בפועל. תחת זאת, נגזרו עליו מאסר מותנה, צו מבחן למשך 18 חודשים בהוסטל עם השתלבות בטיפול ייעודי לפוגעים מינית, איסור שהייה בבית הוריו בתקופת החופשות, התחייבות וערבות כספית להימנע מעבירות עתידיות, וכן פיצוי בסך 20,000 ₪ למתלונן. בית המשפט הדגיש את חשיבות שיקום הקטין לטובתו ולטובת הציבור כולו.

במרכז פרשה זו, מיכאל גייבדנוב שהורשע בעבירת רצח בכוונה תחילה, החזקת סכין שלא כדין, ושיבוש הליכי משפט. הרקע לרצח היה נקמה באדם (המנוח) שגייבדנוב חשד כי היה מעורב מרכזי בקטטה בה הוכה ונפצע קשות תשעה חודשים קודם לכן. בליל האירוע, הגיע גייבדנוב למועדון "המלינה" כשהוא נושא סכין מתקפלת, זיהה את המנוח, עקב אחריו, דקר אותו פעמיים בחזה וברח מהמקום תוך שהוא משליך את הסכין והחולצה המוכתמת בדם. המנוח נפטר כתוצאה מהפציעות. גייבדנוב גם ניסה להסתיר את מעשיו לאחר מכן. בית המשפט דחה את טענת ההגנה כי מדובר היה בפציעה ללא כוונה לגרום למוות, וקבע כי התקיימו כל רכיבי הכוונה התחילה – החלטה להמית, העדר קנטור והכנה מוקדמת, לרבות תכנון ואיסוף מידע מקדים. ההרכב כלל את הנשיא השופט יוסף אלרון (אב"ד), השופט משה גלעד, והשופט ד"ר מנחם רניאל.

במסגרת הסדר טיעון, הודו שני הנאשמים, אמיר בדראן (נאשם 1) וטאהא טאהא (נאשם 2), בעובדות כתב אישום מתוקן. על פי עובדות אלו, קשרו השניים קשר לפגוע בנאסר בדראן (המנוח), בשל חשדו של נאשם 1 כי המנוח היה בקשר עם דודתו. הנאשמים הצטיידו בשני אקדחים, הגיעו לבית קפה בכפר בענה, שם ירה נאשם 1 במנוח ארבע פעמים וגרם למותו, בעוד נאשם 2 אבטח אותו עם אקדח בידו. לאחר מכן נמלטו מהמקום. נאשם 1 הורשע בהריגה, קשירת קשר לביצוע פשע והחזקת נשק, ונגזרו עליו 19 שנות מאסר בפועל ו-24 חודשי מאסר על תנאי. נאשם 2 הורשע בסיוע להריגה, קשירת קשר לביצוע פשע והחזקת נשק, ונגזרו עליו 11 שנות מאסר בפועל ו-18 חודשי מאסר על תנאי. הרכב השופטים – הנשיא אלרון, גרשון ואליקים, הדגישו את חומרת העבירות, את השימוש הבלתי נסבל בנשק חם לסגירת חשבונות, ואת חשיבות ההרתעה, אך גם הביא בחשבון את קשיי הראיות, העדר עבר פלילי, ההודאה והבעת החרטה של הנאשמים, והסכמת משפחת המנוח להסדר. בקשת המדינה להטיל פיצוי כספי נדחתה, מתוך קביעה כי הפיצוי יידון בהליך אזרחי מתאים.

בית המשפט המחוזי בחיפה מפי השופט ד"ר רניאל שכתב את הכרעת הדין, הנשיא אלרון והשופט גלעד, הרשיע את הנאשם 1 בעבירות מין חמורות שביצע בארבע מאחייניותיו לאורך שנים רבות, החל מגיל 4 ועד גיל ההתבגרות, כולל מעשי אינוס, סדום, ומעשים מגונים תוך שימוש בכוח, השפלה, ניצול פערי גיל ומעמד, והכל תוך שהמתלוננות חיות בסביבה משפחתית קשה ומוזנחת. הנאשם 2 זוכה מכל האישומים נגדו, לאחר שבית המשפט קבע שלא הוכח מעבר לספק סביר כי ביצע את המעשים שיוחסו לו, ושעדויות המתלוננת נגדו לוקות בחסר מהותי ובסתירות. בית המשפט התיר לפרסם את הכרעת הדין, תוך שמירה על פרטיות המתלוננות ובני משפחותיהן.